קצב נ' אל על נתיבי אויר לישראל בע"מ

פסק דין

כללי:

1.התובע רכש כרטיס טיסה אצל הנתבעת ממובאי הודו לישראל. התובע התייצב לטיסה ובין הצדדים התגלעה מחלוקת לעניין הכבודה שניתן לשלוח בבטן המטוס והכבודה שניתן לעלות למטוס. התובע שילם תוספת עבור הכבודה שנשלחה בבטן המטוס ובעקבות מחלוקת לעניין הכבודה שהתכוון לעלות למטוס, נציגי הנתבעת בשדה התעופה לא אישרו לו עליה למטוס והוא נאלץ לרכוש מכיסו כרטיס טיסה בחברת תעופה אחרת ולהגיע ארצה באיחור. לתובע טענות כנגד התנהלות הנציגים המקומיים של הנתבעת בהודו לרבות טענה לבקשה לשוחד בכדי שיאפשרו לו לעלות לטיסה. התובע מבקש החזר הוצאות וכן פיצוי בגין עגמת הנפש והתנהלות נציגי הנתבעת כלפיו בשדה התעופה ופיצוי בגין חפצים שנעלמו מחפציו עת אלו הונחו ע"י הנתבעת במרכז שדה התעופה.

2.בתיק התנהלו שני דיונים. הראשון מיום 3.6.13 שנדחה לצורך הזמנת עדים מטעם שני הצדדים והשני ביום 27/8/13. מלבד עדותו של התובע העיד מטעמו מר עומר מימון והוגש תצהיר מטעמה של גב' רחל מולר שלא התייצבה לדיון.

מטעמה של הנתבעת העידו סגן מנהל התחנה, מר סנג'ה קקדי וקצין הביטחון מר עודד חן.

טענות התובע:

3.על פי הנטען בכתב התביעה התובע התייצב בשדה התעופה הבינלאומי במומביי ביום 6/8/12 לאחר טיסה פנימית מדלהי. התובע התייצב בדלפק אל על לטיסה שהיתה אמורה לצאת מהודו לישראל בשעה 23:00 (שעון מקומי) .

4.לאחר בידוק ביטחוני התבקש התובע לשלם על תיק נוסף שהיה עימו. התובע שילם סך של 70 דולר ושני התיקים נשלחו לבטן המטוס. התובע קיבל כרטיס עלייה למטוס ועשה דרכו לכיוון הטיסה.

5.בדרכו למטוס עצר אותו עובד אל על וטען שלא שילם על התיק הנוסף ושעליו להמתין עימו עד לסיום הבירור. התובע הציג בפניו אישור ששילם עבור התיק הנוסף. אותו עובד הזעיק עובדים נוספים והחלה התגודדות סביבו. לבסוף הגיע מר קקדי ודרש עוד 100 דולר במזומן כדי שיאפשרו לו לעלות לטיסה. התנהלות זו ארעה שלא בדלפק כלשהו אלא באמצע שדה התעופה וללא כל אישור בכתב.

6.התובע היה המום וסירב אך מר קקדי צחק וענה לו שהוא הסמכות היחידה.

7.מיד הוציא התובע את פנקסו האישי, רשם את שמו ואמר למר קקדי שיעביר את שמו ויפרט את התנהגותו ומר קקדי ענה לו בצורה שמפורטת בכתב התביעה ואיני רואה מקום לחזור אחר דברים אלו בפסק הדין.

8.בשלב זה חטפו מידיו בכוח נציגי הנתבעת את כרטיס הטיסה ודרכונו וכן את אישור התשלום על התיק הנוסף. שני תיקיו שהועמסו בבטן המטוס הורדו מהטיסה ונזרקו באמצע שדה התעופה ובאותו שלב החל התובע למרר בבכי כאשר בזזו את תיקיו. התובע הרגיש מאוים וחסר אונים.

9.לאחר מכן קב"ט אל על, מר עודד חן, לקח אותו עם עוד שני בחורים צעירים לחדר פנימי, שמר על חפציו ועל חייו. מר חן עזר לו וניגש לדלפקים של חברות תעופה זרות ומצא לו את הטיסה הזולה ביותר לארץ דרך חברת אייר פרנס, כאשר התובע נאלץ לשלם עבור טיסה זו מכיסו.

10.התובע לא נחת בארץ במועד המתוכנן ואיש לא ידע שהוא לא על הטיסה ואימו שחולה לא ידעה מה נפל בגורלו. רק כשהגיע לפריז הודיע להם שהוא בסדר וכל זאת כאשר אימו עברה התמוטטות נפשית. התובע חזר ארצה 36 שעות מהמועד המקורי בו היה אמור לנחות בארץ.

11.התובע מבקש החזר כספי מלא עבור כרטיס הטיסה של חברת אל על, החזר כספי מלא כרטיס שרכש מאייר פרנס, החזר כספי על הוצאותיו בפריז ופיצוי על הגניבה ועוגמת הנפש והתקיפה שעבר.

טענות הנתבעת:

12.על פי הנטען בכתב ההגנה התובע התייצב לטיסה עם שתי יחידות כבודה במשקל כולל של 23 ק"ג ושלושה תיקי יד במשקל כולל של 19 ק"ג. הובהר לתובע שיהיה עליו לשלם סך של 70 דולר עבור יחידת כבודה אחת שנשלחת בבטן המטוס וכן יהיה עליו לצמצם את תיקי היד לתיק יד אחד במשקל של עד 8 ק"ג וזאת כדי להימנע מתשלום נוסף.

13.התובע סירב תחילה לעשות כן והרעים את קולו כלפי אנשי התחנה והעליב את העובד המקומי. התובע ביקש לדבר עם נציג דובר עברית ולפיכך זומן קצין הביטחון, מר עודד חן, שהסביר לו שעליו לפעול בהתאם להוראות התחנה וכן שעליו לפנות את עמדת הבידוק.

14.התובע התרצה ושילם עבור כבודה עודפת סך של 70 דולר, אך עמד בסירובו לשלוח את תיקי היד בבטן המטוס ולשלם עבורם. התובע התחייב להגיע למטוס עם תיק יד אחד במשקל של 8 ק"ג. בפועל, הגיע התובע לביקורת הדרכונים עם שלושת תיקי היד וכשהתבקש על ידי הנציג האחראי לשלם עבורם הרים את קולו וניבל את פיו. מאחר והתובע סירב לבקשת הנציג האחראי לשלם עבור הכבודה העודפת הוא הורד מהטיסה.

15.בשלב זה החל התובע לצעוק, להשתולל ולהשליך ארצה את תיקי היד שלו. בשל התנהלותו זו זומנו למקום נציגי הביטחון המקומי שמסרו אותו לנציג הביטחון של הנתבעת.